החלטה בתיק בש"א 153268/06

מבוא

1.         המבקשים עותרים לדחייתה על הסף של התובענה שהגישו המשיבות נגדם (היא התביעה שכנגד במסגרת תיק זה), מחמת העדר סמכות עניינית. לחלופין, עותרים המבקשים להורות על מחיקת התובענה מכוח תקנה 59 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, או להורות על הפרדת הדיון בה ובתובענה העיקרית. טעמן של שתי עתירות אחרונות אלה, הוא כי לגישת המבקשים לא יהא זה ראוי לפסוק בתביעה שכנגד בנפרד מן ההליך העיקרי.

2.         לפני שאדון בטיעוני הצדדים לגוף הבקשה, אתאר בקליפת אגוז את התובענה והתביעה שכנגד.

רקע דיוני: התביעה והתביעה שכנגד

3.         המבקשת 1 ונחמה גולדין ז"ל (אשר המשיבות 1 ו-2 הן יורשותיה) הן בעלות מניות בחברת מכשירי תנועה בע"מ (המבקשת 3), שהייתה יבואנית מכוניות לרבות מתוצרת פורד, קרייזלר וסוזוקי וכן בעלת מפעל להרכבת רכב בנצרת.

המבקשים הגישו תביעה כספית נגד המשיבות, בגדריה עותרים הם להורות למשיבות (ולעזבון המנוחה נחמה גולדין) לשלם להם סך של 430,000 ש"ח לערך. לטענתם, נטלה המנוחה נ' גולדין מאת המבקשת 1 הלוואה בסך 415,000 ש"ח בתחילת שנת 2000. לפי תנאי ההלוואה, הייתה היא לתקופה של 5 שנים' כאשר החזרה ייעשה בדרך של קיזוז. חוב ההלוואה לא הוחזר. על כן תבעה המבקשת 1 את השבת ההלוואה מעזבון המנוחה, מיורשותיה ומן הערבה (גולדין חברה להשקעות בע"מ), ולחלופין - כמתחייב מהסכם ההלוואה (לטענת המבקשת 1) - לצוות על העברת מניות ממניות המנוחה ע"ש המבקשת 1. טיעון אחרון זה נסמך על סעיף 5 להסכם ההלוואה בו התחייבה המנוחה:

"היה ועד תום 5 שנים לא נגיע להסכמה איתכם בדבר מחיר המניות, אעביר על שמכם (או אגרום לגולדין השקעות להעביר על שמכם) מניות בשווי יתרת ההלוואה, כאשר מספר המניות שיועברו ייגזר מתוך שווי כל מניות המוחזקות בידי גולדין השקעות, שיחושב על פי הגבוה מבין השניים:

א. 415,000 ש"ח (צמודים למדד המחירים לצרכן מיום מתן ההלוואה).

ב. סכום אחר שתציעו לנו עבור המניות (אם  תציעו)".

4.         עמדת המשיבות (לרבות עזבון המנוחה) בכתב הגנתן היא שהוסכם בעבר בין המנוחה וחב' גולדין השקעות לבין המבקשת, כי המניות המוחזקות בידי המנוחה או בידי חברת גולדין, תימכרנה לצבי נטע מבעלי המבקשת. השאלה היחידה הייתה מהו שווי זה. הסכום של 415,000 ש"ח אשר ניתן למנוחה היה, למעשה, מקדמה על חשבון המגיע לה בגין מניותיה.

            דינו היה להתקזז מן המחיר שיקבעו הצדדים כמחיר מניותיה של המנוחה או גולדין השקעות. כל עוד לא נישום השווי (לאמור: כל עוד לא נקבע מהו שווי חברת מכשירי תנועה בע"מ ולא נגזר הימנו שווי מניות המנוחה או גולדין השקעות בחברת מכשירי תנועה), אין אפשרות לבצע קיזוז ולהשיב ההלוואה.

5.         המשיבות הוסיפו והגישו תביעה שכנגד, היא נשוא בקשת המחיקה. בתביעה אחרונה זו מבוקש סעד של מתן חשבונות (המתייחס לפרטי מכירת סוכנויות יבוא המכוניות פורד ויגואר בישראל; פרטי מכירת זכויות חב' מכשירי תנועה לקבוצת מילצ'ן); המצאת מסמכים שונים כגון תזכיר ותקנון מכשירי תנועה, פרוטוקולים מכל ההחלטות שנתקבלו בדירקטוריון ובאסיפות הכלליות לעניין שינויים בתזכיר ובתקנון החברה; פרטים לגבי עסקאות של בעלי עניין ועותק מכל הסכם לרבות פרוטוקולים והחלטות שנתקבלו בדירקטוריון ובאסיפה הכללית ב-10 השנים האחרונות. המסמכים והפרטים המבוקשים יסייעו - לשיטת המשיבות - בקביעת שווי מניות חב' מכשירי תנועה (על חברות הבת שלה) ובכך יסתיים הסכסוך נשוא התובענה העיקרית. בנוסף לסעד של מתן חשבונות, ביקשו המשיבות סעד הצהרתי, לפיו זכויותיהן בכל נכסי חב' מכשירי תנועה (על חברות בנות, משולבות ומסונפות לה), הן בשיעור של 2.5% (שכן מר נטע פעל להקטנת זכויות המשיבות מ-2.5% ל-1.25% מבעלותן בחברה חדשה שהוקמה - מכשירי תנועה ומכוניות (2004) בע"מ).

טענות בעלי הדין

6.         המבקשים טוענים כי לבית משפט השלום אין סמכות עניינית לדון בתביעה שכנגד, וכי דינה להידחות על הסף.

            טעמם לכך הוא שתובענה למתן חשבונות היא "צעד ראשון" מתוך שניים. היינו: בשלב הראשון, נדונה ומוכרעת השאלה אם יש מקום למתן חשבונות, בשים לב לאופי היחסים שבין בעלי הדין. בשלב השני, לאחר קביעת הזכאות ומתן החשבונות, נדונה התובענה הכספית אשר מחמת העדר החשבונות לא ניתן היה להגישה בתחילה. תובענה זו מתבססת על החשבונות שניתנו. והנה, בתביעה שכנגד אין מצויין ולו ברמז דבר הכוונה להגיש תובענה כספית ולבטח לא כזו שסכומה יהא נתון לסמכותו העניינית של בימ"ש השלום. זאת ועוד. אף יתר הסעדים שנתבקשו, אינם נתונים לשיפוטו של בימ"ש השלום. באין סמכות עניינית מקורית לביהמ"ש השלום, עלינו לפנות לסעיף 51 (א) (4) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984, הקובע את סמכויות בית משפט השלום, בדונו בתביעה שכנגד. הדרישות הכלולות בו אינן מתקיימות ולכן אין להותיר התובענה שכנגד על מכונה. לחלופין נוטעים המבקשים יתידותיהם בתקנה 59 תוך שהם מבקשים להורות על מחיקת התביעה שכנגד או על הפרדת הדיון בה ובתובענה העיקרית.

7.         המשיבות סבורות שאין להיעתר לבקשה. לטעמן, התביעה והתביעה שכנגד, נושאן אחד ונסיבותיהן שלובות אלה באלה. די בכך, לטעמן, על מנת להקנות סמכות עניינית לבית משפט השלום, אף אם זו לא הייתה מוקנית לו מלכתחילה. יתר על כן. לגישת המשיבות יש להסיק מעמדת המבקשים כי שווי התביעה שכנגד אינו עולה על כפל שווי התביעה. על כן ובהיות סכום אחרון זה (830,000 ש"ח) נתון לסמכות בימ"ש השלום - שוב אין צורך שיהא מדובר באותו עניין או באותן נסיבות של התביעה העיקרית.

דיון

8.         לאחר שנדרשתי לאמור בכתבי התביעה ובכתב התביעה שכנגד ולאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה שדין הבקשה להתקבל וכי דין התובענה להידחות על הסף מחמת העדר סמכות עניינית.

9.         האם תובענת המשיבות באה בגדר סמכותו של בית משפט השלום? דומה כי התשובה לכך היא בשלילה. אכן, בית משפט השלום מוסמך לדון בתובענה למתן חשבונות. ברם, זאת בכפוף להערכת שוויה בידי התובע ובלבד שהשווי אינו עולה על 2,500,000 ש"ח. בפרשתנו, לא זו בלבד שלא נעשתה כל הערכת שווי שכזו, עובדה שדי בה לבדה כדי לקבוע כי הסמכות המקורית לדון בתובענה היא לבית המשפט המחוזי, אלא שהמשיבות אף לא מבקשות כי יינתן להן סעד כספי עקב מתן החשבונות. יתר התביעות הכלולות בתביעה שכנגד, עניינן אינו כספי אלא המצאת מסמכים כאלה ואחרים של החברה המבקשת 3 או הצהרה על בעלות במניות באחוז מסוים.

            התביעות הללו אינן נתונות מלכתחילה לשיפוטו של בית משפט השלום.